היפוך הפירמידה בעזרת עירוניות טקטית במשבר הקורונה
- במאי 2020, עת היציאה מסגר הקורונה ובזמן שעדיין קיימת מדיניות הריחוק החברתי, עיריית תל אביב-יפו החליטה לסגור 11 רחובות בעיר לתנועת כלי רכב, וזאת בנוסף לרחוב לוינסקי שהפך למדרחוב בסוף שנת 2019. ההחלטה התקבלה עקב ההצלחה של הפיילוט שבוצע ברחוב לוינסקי ועל מנת לאפשר מרחב להולכי הרגל ורוכבי אופניים בעיר. באותו חודש החליטה עיריית ירושלים לסגור באופן זמני רחובות מסחר בעיר לתנועת כלי רכב, ולהפכם למדרחובים בימים מסוימים בשעות הערב. הפרויקט קיבל את השם "עיר המדרחובים של ישראל" ומטרתו לתמוך בפעילות העסקית, בין היתר על ידי התרת פרישת שולחנות וכסאות על המדרכות, וכמו כן לאפשר שהייה במרחב תוך שמירה על בריאות המשתמשים בו. מטרה נוספת של הפרויקט היא תמיכה באמנים בעיר על ידי קיום מופעים במדרחובים, ובמגזר התיירות בעיר על ידי קיום סיורים מקומיים.
[מדרחוב ערמונים בירושלים, צילום: תמיר מנצור כרמל, עיריית ירושלים]
[נתיב האופניים ברחוב פינסקר בתל אביב-יפו, צילום: אבי חי ל-ynet]
- במילאנו, איטליה, במטרה למנוע את חזרת הגודש לכבישי העיר, הכריזה העירייה על מדיניות של"Strade Aperte" ("הדרכים הפתוחות") - תכנית עירונית שמתייחסת לצורך בריחוק חברתי במרחב הציבורי בתקופה שלאחר הסגר והבידוד. כחלק מהתכנית, הוגדרו 35 קילומטרים מרחובות העיר כאזורים מוגבלי רכב פרטי, תוך מתן העדפה להולכי רגל ורוכבי אופניים. במקביל הוחלט על סימון מסלולי אופניים חדשים באזורים מרכזיים (מסלולי אופניים בקושי קיימים בעיר מילאנו), הרחבת מדרכות, והחלת מדיניות ברורה של מיתון תנועה ברחובות מסוימים, תוך הגבלת מהירות הנסיעה עד 30 קמ"ש לכל היותר.
[תכנית שבילי האופניים במילאנו. מתוך חשבון הטוויטר של המתכננת Jennifer Keesmaat]
[שביל אופניים בוינה, מתוך
פוסט בחשבון הטוויטר של מרקוס וודשאק]
[רשת שבילי אופניים בברלין]
- בהולנד, לקראת פתיחה מחדש של המשק, החלו העיריות לעבוד על ניתוח רחובות וסיווגם של אלו שייסגרו לרכב פרטי. עקב מחסור צפוי במרחב לפעילות ספורטיבית (שכן מכוני הכושר יישארו בשלב הראשון סגורים), החליטו העיריות לבחון כיצד ניתן להפוך מגרשי חניה לפארקים אשר יוכשרו לפעילות ספורטיבית.
[סגירת רחובות במנהטן, ניו יורק, בזמן משבר הקורונה. צילום: Eduardo Munoz/Reuters]
קיימות עוד דוגמאות רבות מערים בעולם, למשל
אלו שפרסם NACTO (האיגוד האמריקאי של מנהלי תחבורה עירוניים):
הקצאת שטחי עצירה מותרים (זמניים) לצורך איסוף הזמנות ממסעדות ("אסוף וסע" בסגנון "נשק וסע"), הקצאת
מוקדי איסוף לארוחות בבתי ספר בהם פועלים מפעלי הזנה,
הגדרת אור מהבהב ברמזורים בכבישים ראשיים עם עדיפות להולכי רגל (תוך מניעת הצורך ללחוץ על כפתור לבקשת אור ירוק),
אפליקציה שבעזרתה ניתן לדעת את הצפיפות על האוטובוס טרם העלייה עליו,
הסבת נתיב לנת"צ בשעות העומס של הנסיעה לעבודה, ו
הקצאתו למקומות עצירה נוחים בצד הדרך עבור שליחים בשעות הביקוש להזמנה ממסעדות,
מיתון תנועה לפי שעות כדי לאפשר עדיפות לתנועת אופניים והולכי רגל בשעות המתאימות לכך ועוד.
יצוין כי בחודש אפריל 2020 פורסם מסמך מנחה מטעם
מנהל התכנון, משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון המציע
תבחינים (מדדים) לבחינת היישום של תכנון מוטה תחבורה ציבורית בתכניות חדשות, המתייחס גם להעדפת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. מסמך זה מציע מדדים כמותיים ואיכותיים לבחינת היישום של חלק מהעקרונות המפורטים להלן בתכניות חדשות.
כמו כן בשנת 2019 פרסמו
גופים אלו, יחד עם המועצה הלאומית לכלכלה,
תכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני אשר פותחה במטרה להציע כלים אסטרטגיים להפחתת התלות ברכב הפרטי על ידי עשרה צעדים, וכוללת ניתוחי עלות תועלת.