פתיחת תפריט הנגישות  

תמ"א 38

תמ"א 38, שאושרה בשנת 2005, נועדה לתת מענה לצורך בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. בבסיס התמ"א עומד מנגנון כלכלי – מתן אפשרות לתוספת זכויות בנייה האמורה לשמש כמקור כספי לחיזוקם של אותם מבנים. התכנית מעניקה את הזכויות הנוספות באופן גורף, ואינה מביאה לכדי ביטוי שונות רלוונטית, כגון סוג הבנייה, מיקום בארץ והמרקם העירוני בו המבנה משתלב. 

במתכונתה הנוכחית, תמ"א 38 אינה משרתת עוד את מטרתה המקורית והיא הפכה למנגון ממשלתי של "התחדשות עירונית", על אף שבפועל היא מהווה תכנית להיחלשות עירונית. התמ"א מגבירה את הפערים החברתיים בין מרכז לפריפריה, ובין תושבי שכונות שונות באותה עיר, היא מעמיסה על התשתיות העירוניות, על בתי הספר, מוסדות הציבור ועוד. יתר על כן, לא רק שתמ"א 38 מתעלמת מכל העקרונות של תכנון ראוי וכופה על היישובים העירוניים תוספת גורפת של יחידות דיור, ללא שיקול דעת, בחינה ומחשבה הנגזרת מתנאי המרחב, אלא שבשל הפטור מהיטל השבחה היא גם מונעת מהרשויות המקומיות, אשר מופקדות על אספקת השירותים הציבוריים, מקור מימון עיקרי להקמת מבני ציבור ופיתוח שירותים ציבוריים. פטור זה פוגע בכלל תושבי העיר, ובמיוחד בשכבות החלשות -- הוא מעצים ומחריף את העברת העושר מכלל האוכלוסיה לטובת בעלי הדירות היקרות, אשר הגדילו בזכות התמ"א את עושרם עוד יותר, אך אינם נדרשים להשתתףף בהוצאות הרשות המקומית לפיתוח שירותים ציבוריים שאין להם מימון ייעודי. כך כלל תושבי העיר, ובמיוחד השכבות החלשות בה, סובלים הן מצפיפות בלתי נסבלת והן מהדרדרות ברמת השירותים הציבוריים. 

לפיכך, לאורך השנים נקט פורום ה-15 במספר כיווני פעולה בניסיון להשפיע על הוראות התמ"א (ביחס לתיקונים השונים שהוכנסו בה לאורך השנים), על השימוש בה בידי הממשלה ועל תפסיתה המוטעית ככלי ל"התחדשות עירונית":

חדשות ועדכונים