פתיחת תפריט הנגישות  

מפגש עיון מקוון בנושא קירור העיר- מיתון אי "החום העירוני" - דצמבר 2021

יום עיון מקוון בנושא קירור העיר - מיתון "אי החום העירוני"
 
יום העיון בנושא קירור העיר - מיתון "אי החום העירוני" התקיים ביום ג', ה- 14.12.21. בין השעות 09:00-13:00.
 

לעיון בסדר היום של המפגש לחצו כאן.
לצפייה בהקלטת המפגש לחצו כאן.
 
***שימו לב - אין לעשות שימוש בהקלטת המפגש ובמצגות ללא אישור בכתב מפורום ה-15 ומהמציגים הרלוונטיים.


סיכום יום העיון:

ההתחממות הגלובלית היא תופעה אחת ממכלול התופעות האקלימיות הקשורות זו בזו המוגדרות כמשבר האקלים. העולם הולך ומתחמם – אבל הערים מתחממות יותר. משבר האקלים מזמן לערים אתגר גדול, במיוחד כאשר אירועי חום קיצוניים יהפכו לפי הצפי לתכופים עד שגרתיים. "אי החום העירוני" מהווה איום הולך וגובר עבור ערים בישראל ובעולם, אך ההתמודדות עימו תורמת בצורה ישירה להעצמת העירוניות ושיפור החוסן העירוני בהיבטים רבים.
במהלך המפגש עסקנו באפיון בעיית החום בעיר, סקרנו את סוגי המענים המתאים להקשר הישראלי, הכרנו אסטרטגיות עירוניות לקירור וכלים יישומיים נוספים. בהמשך דנו בעקרונות ובכלים להתמודדות עם אירועי חום קיצוניים ומתמשכים.
זה היה יום העיון השישי בסדרת ימי עיון של פורום ה-15 בנושא חוסן עירוני, והשלישי שעוסק בנושא היערכות עירונית למשבר האקלים.
יום העיון התחלק לשלושה חלקים – פתיחה ורקע, פתרונות תכנוניים, פתרונות תפעוליים.
בחלק הראשון, התעמקנו בהשפעות החום על הערים, ועל האנשים שגרים ומבקרים בהן, ניתחנו את האופן שבו ההתחממות משפיעה על העיר הישראלית וסקרנו את סוגי הפתרונות המיטביים.
במהלך המפגש הגדרנו מונחים כגון נוחות תרמית, זכויות ונכסי הצל של הציבור והעיר ולמדנו כיצד, באמצעות כלים תכנוניים נכונים, ניתן להשפיע על הנוחות התרמית וכפועל יוצא על דפוסי השימוש במרחב הציבורי.
בחלק השני של המפגש, שמענו על כלים להתמודדות עם האתגר. שמענו על האופן שבו העיר אתונה, עיר בעלת אקלים דומה יחסית לזה של ערים רבות בישראל, שסובלת בשנים האחרונות מעלייה בעומסי ואירועי חום כבדים ומתמשכים, מקדמת ומיישמת לאסטרטגיה עירונית להתמודדות עם החום וללבניית חוסן עירוני.
בנוסף, העמקנו בחשיבות משאב העצים וחשיבותו כגורם עיקרי בקירור העיר. שמענו על תכנית היער העירוני של עיריית תל אביב-יפו, שמהווה פרק מרכזי בתכנית העירונית להיערכות למשבר האקלים. הכרנו כלי חדש של מפ"י למיפוי תכסית העצים בעיר באמצעות אמצעי חישה מרחוק, וצפינו בהדגמה של מיפוי זה ויתרונותיו בכמה ערים.
גורם נוסף שמגביר את תופעת אי החום העירוני ואופייני בעיקר לבניה הגבוהה שבערים הצפופות הוא החזרי האור והקרינה ממעטפות הבניינים - ביום העיון הוצגה מתודולוגיה שפותחה בעיריית תל אביב – יפו להערכת ההשפעה של תופעה זו על הסביבה וכיצד ניתן לתרגם אותה לדרישות תכנוניות שיסייעו במיתון הבעיה. כמו כן, שמענו את מסקנותיו של מחקר חדש שבוצע במסגרת עבודת תזה באונ' תל אביב שהתמקד במאפייני הנוחות התרמית השוררים באזורי תעסוקה במטרופולין תל אביב המתאפיינים בטיפולוגיית בנייה גבוהה.
בחלק האחרון של המפגש עסקנו בפתרונות מיידיים לקהילה במצבים של עומס חום קיצוני / מתמשך ומצבי חירום. סקרנו את תופעת ה"עוני האנרגטי" ולמדנו, על כלים זמינים לסיוע לאוכלוסיות פגיעות. שמענו על דוגמאות עירוניות למרכזי חוסן אקלימי ונחשפנו לכלים יישומיים שעתיד לפרסם משרד האנרגיה להקמה של מתקני קליטה לשעת חירום אקלימית.
 
 
חלק א' - פתיחה:
 
מנחה: מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15
העולם הולך ומתחמם. הטמפרטורה הגלובלית במגמת עליה - בקיץ חם מאוד, בחורף כבר לא קר והמגמות האלה רק הולכות ומחריפות.
אנחנו נמצאים בעידן של שינויי אקלים. העולם חזר מוועידת גלזגו, בה הסוגיה המרכזית הייתה האם יצליחו המדינות לצמצם את עליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת מ-2 מעלות למעלה וחצי. לשתי מעלות בממוצע יהיו השלכות קשות (גם על האנשים וגם על הטבע), אבל בכל מקום בעולם זה מורגש אחרת – באגן הים התיכון התרחבה עונת השריפות והבצורות, בארה"ב התרחבה עונת הטורנדו, וכל עוד לפני שמדברים על ההשפעה של המסת הקטבים.
אבל מה שיותר משמעותי הוא שמדובר על שתי מעלות בממוצע. יש מקומות שיתחממו יותר – וישראל היא אחד מהם.  וגם בתוך המדינות יש הבדלים – יש אזורים בהם החום יורגש יותר – ואלה הערים שלנו.
הטמפרטורה בערים גבוהה יותר בהשוואה למרחב הכפרי, עקב פעילות אנושית אינטנסיבית: מרחב צפוף מסביבתו כולל שטחים ירוקים מעטים ביחס למסת בטון אוגרת חום של בניינים צפופים ותשתיות אספלט. יתר על כן, במרחב זה מתקיימת גם פעילות רבה הכרוכה בהפעלת מנועים פולטי חום (כמו כלי רכב, מזגנים) ועוד.
אנחנו מקיימים את המפגש הזה דווקא בתחילת "החורף", מכמה סיבות. ראשית, דווקא בחורף, השפעות האקלים מורגשות יותר... אם בקיץ אנחנו כבר רגילים שחם מאוד, בחורף אנחנו מרגישים את ההבדל - הימים פחות קרים מבעבר, יש פחות ימי גשם, וכשיש גשם – הוא מגיע במטחים אינטנסיביים.  אבל חשוב מזה - כדי שנספיק לייצר שינוי כבר בקיץ הקרוב, צריך להתחיל לפעול כבר מחר בוקר.
 
עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15
אי החום העירוני הוא בראש וראשונה אתגר חיים מעשי, מוחשי ומידי של העיר ושל העירוניות. קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא אדיר, כך שהעיר הישראלית לא רק מתחממת יותר מהר, היא גם מצטופפת יותר מהר, וכפועל יוצא היא במירוץ המתמיד להדביק את הקצב הזה בפיתוח תשתיות עירוניות תומכות.  החוכמה האמיתית שלנו במאה ה-21 לא תהיה "להכיל" את תוספת האנשים הזאת בקרבנו אלא להעניק להם איכות חיים עירונית ראויה.
מסתמן שבעיית החום תהיה אחד האתגרים המורכבים יותר. בישראל, אם הסערות ומטחי הגשם מקשים עלינו להשתמש במרחב העירוני במשך מספר ימים בשנה, החום הקשה עלינו להשתמש במרחב העירוני במשך רוב השנה.
לבעיה זו השפעה ישירה על העירוניות והסביבה - היכולת לעודד אנשים להגיע לעבודה באופניים / בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי, לקנות בצרכניה השכונתית במקום לנסוע באוטו לסופר-כל ב"ביג" מחוץ לעיר;  ואפילו לשבת בגינה או בכיכר העירונית במקום לברוח לקניון הממוזג.
יש כבר התעוררות רבה בשנים האחרונות בשיח התכנוני ההולך ומתעצם בכל הקשור לאיכות הפיתוח העירוני שלנו , ולאיכות המרחב הציבורי העירוני שלנו. אנו מדברים יותר ויותר על החשיבות של "החזרה לרחוב העירוני", על הליכתיות, על קישוריות, על רשת אופניים עירונית, על מיקרומוביליטי, על מרחב ציבורי מגוון, מזמין ושוויוני, אנו מדברים על הנגשת המרחב הציבורי לכל אדם.
אבל מה יעזרו כל הדברים היפים והנכונים הללו אם לא נתייחס, לא נתכנן ולא נפעל במודע ובמרץ למיתון אי החום העירוני. אנו מבינים היום שבאקלים הישראלי הנוכחי, ומכוח קל וחומר – באקלים המשתנה והמתחמם מאד - גם הכיכר הכי יפה והמדרכה הכי נוחה והשביל הבטוח והמזמין ביותר לא יחזירו אנשים למרחב העירוני, אלא אם ורק אם נספק פתרונות לבעיית החום.
וזו למעשה הסיבה המרכזית/עיקרית בגללה יזמנו את יום העיון הזה. במדינת ישראל אנחנו חייבים להתייחס לנושא החום כנושא בעל חשיבות תכנונית אסטרטגית, שיש לשלב בכל רמות התכנון העירוני.  החל מתכנון שכונות חדשות, דרך חידוש התשתיות העירוניות, ועד אולי החשוב מכל – במיזמי התחדשות עירונית. ב-20 השנים הקרובות ישראל כולה תהפוך לאתר התחדשות עירונית אחד גדול! וכשאנחנו בוחנים כיום את ההתחדשות העירונית שבוצעה עד כה – המצב רחוק מלהתחשב באי החום העירוני או בצורך להפחיתו, ואף  לעתים קרובות מרע את המצב ביחס לבינוי הקודם, במקום להועיל לו. ואת זה אנחנו צריכים לשנות, כי זה איננו מותרות – אלא צורך מוחשי קיים, ויותר מכך - צורך עתידי מן המעלה הראשונה.
 
ד"ר דב חנין – מה למדנו מגלזגו?
ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין עומד בראש פורום האקלים הישראלי, שייסד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג.
ד"ר חנין נתן סקירה קצרה של ועידת האקלים בגלזגו מתוך פרספקטיבה ובחינה השוואתית של ועידות האקלים הקודמות. לדבריו, לצד האכזבה מאי ההגעה להסכם המיוחל, שיכלול את ההיקף הנדרש של התחייבויות להפחתת פליטות שיאפשרו לצמצם את העלייה בטמפטרטורה העולמית ב-1.5 מעלות לכל היותר (במקום 2 מעלות שהתקבלו במסגרת הסכם פריז), בכל זאת היו לועידה שני הישגים משמעותיים. ראשית, הקביעה כי ההתחייבויות של המדינות ייבחנו מחדש ויעודכנו מדי שנה משמעותה שלא נסתם הגולל על האפשרות להגיע להסכם שאפתני יותר ומבטאת את תחושת הדחיפות הנדרשת. שנית, הורחב והועצם העיסוק בנושאי האדפטציה, וכאן נכנס תפקידו העיקרי של השלטון המקומי אשר מהווה חולייה קריטית בנושא זה.

לעיון במצגות לחצו על כותרת ההרצאה
 
חלק ב' - אתגר החום במרחב העירוני
 
ד"ר אור אלכסנדרוביץ', מרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון / אתגרי קירור בסביבות עירוניות בישראל: כיצד להוביל שינוי בשטח?
ד"ר אלכסנדרוביץ' הציג והסביר את בעיית החום בעיר, תוך התמקדות במאפייני החום בעיר הישראלית והפתרונות המתאימים ביותר לאזורנו.
ערים מאופיינות בתנאי מיקרו-אקלים הנובעים משילוב שבין האקלים האזורי למאפיינים מקומיים ייחודיים: כיווניות רשת הרחובות, צפיפות הבינוי, חומרי הבנייה והגמר והתשתיות הירוקות. בישראל, האתגר המיקרו־אקלימי העיקרי העשוי להשפיע על דפוסי השימוש ברחובות ובשטחים ציבוריים נוגע לעומסי חום, קיצוניים לעתים, המתקיימים בשיא הקיץ אך גם בעונות המעבר. מאחר שחשיפה לקרינת שמש במהלך רוב שעות היום מחריפה מאוד את עומס החום המורגש אצל המשתמשות והמשתמשים במרחב, יש חשיבות מיוחדת להצללה. מיפוי תנאי ההצללה ברחובות ובשטחים ציבוריים, ניהול נכון של "נכסי הצל" של העיר ועיבוי צל באמצעות עיצוב עירוני אקלימי – כל אלה עשויים להקל מאוד על עוצמת עומסי החום במרחב העירוני ולהביא לשיפור ניכר בתנאים המיקרו־אקלימיים בערים בישראל.
על המרצה: ד"ר אור אלכסנדרוביץ' הוא מרצה בכיר וראש מעבדת נתוני עתק במחקר אדריכלי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. אלכסנדרוביץ' הוא בוגר בית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי באוניברסיטת תל אביב (2002), בעל תואר שני במדעים וטכנולוגיה של הבנייה מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה (2012) ותואר שלישי במדעים טכנולוגיים (2015) מאותה אוניברסיטה. עבודת הדוקטור שלו התמקדה בהיסטוריה של קלימטולוגיית הבנייה בישראל ויחסיה הסבוכים עם הארכיטקטורה הישראלית תוך שילוב בין שיטות הערכה כמותיות של תפקודי מבנה וכתיבה היסטורית. מחקריו האחרונים של אלכסנדרוביץ' עוסקים במגוון נושאים, ביניהם ניטור תנאים מיקרו־אקלימיים בעיר, ניתוח נתוני עתק אקלימיים בקנה מידה עירוני באמצעות מערכות מידע גיאוגרפיות, ניטור תפקודים תרמיים של מעטפות בניין מתקדמות וההיסטוריה של טכנולוגיות בנייה בישראל. 

חלק ג'- מדיניות עירונית ארוכת טווח לקירור העיר
 
ד"ר אלני מיריבילי, קצינת חום ראשית של העיר אתונה/ קירור העיר אתונה - מחזון ליישום
Dr. Eleni Myrivili, Chief Heat Officer for the City of Athens / - Athens, building Heat Resilience
אתונה היא אחת הערים שכבר מרגישה בחוזקה את בעיית ההתחממות. בשנים האחרונות נרשמו בה מספר שיא של ימים עם טמפרטורות גבוהות ועומס חום קיצוני. מסיבה זו, אתונה הפכה בשנים האחרונות לאחת הערים המובילות בעולם בהתייחסות עירונית רוחבית וממוסדת לאתגר החום בעיר. בהרצאה שמענו סקירה קצרה של האסטרטגיה העירונית לקירור העיר ולהתמודדות עם אירועי חום קיצוני, וכן על הדרך שבה היא עוזרת גם לחיזוק החוסן העירוני. המסר העיקרי של קצינת החום הראשית של אתונה, ד"ר מיריבילי, היה שעל מנת להשיג חוסן חום עירוני יש להתמקד בשמירה על אתרי הטבע ובחינוך הציבור.
על המרצה: Dr. Eleni Myrivili is the first Athens' - and Europe’s- Chief Heat Officer. Ms. Myrivili was elected in City Government and served as Athens Deputy Mayor for Urban Nature and Climate Resilience (2014-2019). She then spent a year at Harvard University as a Loeb Fellow '20. Currently she is Advisor to the Mayor of Athens on Resilience and Sustainability and Senior Advisor at the Arsht-Rockefeller Resilience Centre of the Atlantic Council in Washington. She co-chairs the Global Steering Committee of the Resilient Cities Network. Ms. Myrivili's PhD is in Social Anthropology from Columbian University.
 
אדר' טלי ברגל, אדריכלית מרחב ציבורי, עיריית תלאביב-יפו / מדיניות קירור עירונית - יער עירוני תחילה
משאב העצים העירוני הינו שחקן מפתח בהתמודדות עם קירור העיר. ההרצאה תסקור מהו החזון, המטרות והכלים הנדרשים, כדי לגבש תכנית פעולה לניהול משאב העצים העירוני. מדוע צריך להתייחס לעץ כתשתית, ומהם האתגרים לביסוס מעמדו במרחב העירוני.
על המרצה: אדר' טלי ברגל, משמשת כאדריכלית מרחב ציבורי החל מנובמבר 2019, במשרד אדריכל העיר בעיריית תל- אביב יפו. בעבר שימשה כמתכננת במחלקות תכנון בתל- אביב יפו ובחולון. בוגרת בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. במסגרת תפקידה עוסקת בנושאים של פיתוח מרחב ציבורי עירוני, נושא הליכתיות בעיר, תכנית לניהול משאב העצים העירוני ועוד.  
 
משה יניב, מנהל פרויקטים, חטיבת המדען הראשי, המרכז למיפוי ישראל / מיפוי תכסית צמרות העצים בעיר על-ידי חישה מרחוק
מר יניב יציג את כלי המיפוי של מפ"י שמאפשר לזהות ולמפות תכסית צמרות עצים, כחלק ממיזם רחב שמובילה מפ"י, שמטרתו לזהות אובייקטים כגון מבנים, אתרי פסולת, כיסויי קרקע וכדומה מתצלומי אויר.
על המרצה: מנהל פרויקטים בחטיבת המדען הראשי במפ"י, מתמחה בתחום ה- GIS, בדגש על אתר "טופוקד" המשמש את המודדים בתהליך הרישוי והרישום.
 
ד"ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה, עיריית תלאביב-יפו / השפעת מבנים על הסביבה העירונית - הצגת מתודולוגיה לצמצום החזרי הקרינה והאור ממגדלים בעיר
במציאות של ציפוף עירוני ועירוב שימושים, סל הכלים התכנוני צריך להתאים עצמו לאתגרי הבנייה לגובה. עיריית תל אביב-יפו פיתחה מתודולוגיה ייחודית להערכת השפעת מבנים גבוהים על סביבתם, במטרה לצמצם את השפעתם הסביבתית של מגדלים וקירות מסך על הרקמה העירונית שסביבם. מתודולוגיה זו תוצג בליווי כלים משלימים ומקרי מבחן של מבנים עתידיים.
על המרצה: ד"ר בעז קידר מכהן כמנהל המחלקה לתכנון בר קיימא ואנרגיה בעיריית תל אביב - יפו מאז שנת 2020. במסגרת תפקידו הוא מקדם תפישה תכנונית רגישה לסביבה, לחברה ולמציאות האקלימית, ליצירת עירוניות טובה. תחומי פעילות המחלקה כוללים בנייה ירוקה, תכנון מוטה אקלים, התייעלות אנרגטית, ייצור וניהול אנרגיה, ניהול מי נגר, עידוד הליכתיות, ביופיליה וניהול משאבים מעגלי. בעז בוגר אקדמיה 'בצלאל' והקולג' המלכותי בלונדון בעיצוב תעשייתי, וביה"ס לאדריכלות ולתכנון סביבתי ועירוני באוניברסיטת מרילנד בארה"ב.
 
אדר' ענבל גדיש, לשעבר מתכננת אזורית צפון העיר, אגף תכנון עיר, עיריית רמתגן / נוחות תרמית במרחב הציבורי - מקרה בוחן ממתחם תעסוקה בהתחדשות עירונית
המחקר עוסק בתנאי הנוחות התרמית הקיימים והצפויים בעתיד במרחב הציבורי באזור תעסוקה אינטנסיבי במטרופולין תל אביב, לאור הליכי התחדשות בעוצמות בניה גבוהות. בידיעה שהגבהת בינוי מוכרת כמחריפה את אי החום העירוני ובהנחה שציפוף בינוי קיים חיוני במדינה כישראל - נבחנה ההיתכנות להגשמת חזון "העירוניות הטובה" במתחם ולקיום חיי רחוב תחת בינוי גבוה, מבחינת הנוחות התרמית של הולכי הרגל.
על המרצה: ענבל היא אדריכלית ותיקה ובוגרת טרייה של תואר שני מחקרי בחוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. לאחר כ-20 שנות עבודה במגזר הפרטי, עבדה באגף התכנון של עיריית רמת גן במשך 9 שנים כמתכננת אזורית של צפון העיר שם ליוותה בין היתר את תכנית המתאר למתחם הבורסה, שהייתה המניע למחקר שמוצג בהרצאה. במסגרת קידום בניה בת קיימא, שלשמה הגיעה לעירייה מלכתחילה, הביאה ב-2016 לאישור מדיניות בניה בת קיימא מהמחמירות בארץ.
 
חלק ד' - היערכות לאירועי חום קיצוניים ומתמשכים

ד
"ר אלה ברנד לוי, מ"מ מנהלת תחום פיתוח כלכלי-קהילתי,  משרד הרווחה והביטחון החברתי / התמודדות עם עוני אנרגטי בעיר
הרצאתה של אלה תעסוק בעוני אנרגטי ובמהלכה תוגדר התופעה, יבחנו השלכותיה על איכות החיים של התושבים בעיר ויסקרו דרכים בהן הרשות המקומית יכולה לסייע למשקי בית המתמודדים עמה.
על המרצה: ד"ר אלה ברנד לוי בעלת דוקטורט במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במהלך השנה האחרונה הייתה עמיתה בתכנית ממשק של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, במשרד הרווחה והביטחון החברתי. עסקה בין היתר בפיתוח תכנית אסטרטגית של משרד הרווחה להתמודדות עם משבר האקלים, טיפול בעוני אנרגטי, ובהנגשת כלים לרשויות מקומיות לחיזוק מרחבים פגיעים והערכות למשבר האקלים. כיום עובדת במשרד הרווחה כממלאת מקום מנהלת תחום פיתוח קהילתי בשירות לעבודה קהילתית.
 
אלעד טופל, מרכז עיר חכמה, עיריית אילת / מרכז חוסן עירוני
בימים אלו אילת מכינה תכניות ומכרזים להקמה של מרכזי חוסן אנרגטי ברחבי העיר כחלק מההתמודדות וההערכות לשינויי אקלים.
על המרצה: אלעד מוביל את הפרויקטים הבינלאומיים באילת ומלווה אותם בצד המקצועי. כמו כן, אלעד מנהל את חברת ערבה ומלווה רשויות ומפעלים בכל הארץ בהתייעלות, אנרגיה מתחדשת ואגירה.
 
יניב גיאת, מרכז בכיר הנדסה, רישוי ותקינה, משרד האנרגיה / חוסן באנרגיה במרכזי קליטה לשעת חירום
משרד האנרגיה עתיד לפרסם בקרוב מסמך המלצות לתכנון והקמת מערכות עצמאיות באנרגיה על מתקני קליטה לשעת חרום. בהרצאה יוצגו תקציר ועקרונות המסמך.
על המרצה: בעל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה, משמש כמהנדס באגף לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. עוסק בפרויקטים בהנדסה, רגולציה ותקינה רלוונטית לתחום.
 
 
*****

חדשות ועדכונים

  • הסתיים מחזור תש"פ של תכנית המתמחים בעיריות פורום ה-15

    קרא עוד >>
  • אושרו תקנות ארציות לבנייה ירוקה המבוססות על מתווה פורום ה-15

    קרא עוד >>
  • ב- 10.1.2020 נפתח המחזור החמישי של תכנית מתמחי פורטר בעיריות פורום ה-15

    קרא עוד >>
  • חד פעמי - לא בעיר שלי!

    קרא עוד >>
  • כיצד ניתן לחזק את הכלכלה והקהילה המקומית, ולשפר את המרחב הציבורי באמצעות שווקים עירוניים?

    קרא עוד >>
  • תקנות חדשות להקלה בהצללות שטחים ציבוריים

    קרא עוד >>
  • המכון החרדי למחקרי מדיניות פרסם מחקרים חדשים המצביעים על חשיבות החוסן הקהילתי.

    קרא עוד >>
  • מי אמר ששבילי אופניים לא יכולים להיות יצירתיים? מבחר פרויקטים מעניינים וחדשניים הוצגו בביאנלה השנייה לאופניים בהולנד.

    קרא עוד >>
  • העיריות אשקלון, באר שבע, הרצליה, כפר סבא, ראשון לציון ותל אביב-יפו זכו בתחרות היער העירוני שיזם משרד החקלאות.

    קרא עוד >>
  • 14.4.19 - עיריית רחובות הציגה תכנית עבודה אסטרטגית לאיכות הסביבה וקיימות במסגרת תכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה" של פורום ה-15

    קרא עוד >>
  • יום עיון "המרחב הציבורי בעיר" 31.3.19

    קרא עוד >>
  • מנכ"ל פורום ה-15, קיים ריאיון אחד על אחד עם מר זאב ביילסקי, ראש מטה הדיור הלאומי, במסגרת כנס העשור של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

    קרא עוד >>
  • רייצ'ל גטר, מומחית בנייה ירוקה של מוסדות חינוך, השתתפה ביום עיון "מבני חינוך ירוקים" של פורום ה-15

    קרא עוד >>
  • אות "הגלובוס הירוק" על מצוינות סביבתית הוענק לפורום ה-15 בטקס מיוחד בכנסת

    קרא עוד >>
  • ריאיון עם מאיה קרבטרי, מנהלת תחום סביבה וקיימות בפורום ה-15, בו היא מפרטת את עיקרי תכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה"

    קרא עוד >>
  • מומחה העירוניות גיל פנלוסה ביקר בישראל לרגל השקת תכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה" של פורום ה-15

    קרא עוד >>
  • עירוני זה הירוק החדש: פורום ה-15 משיק את תכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה"

    קרא עוד >>
  • צוינו אירועי Parking Day בארבע ערים

    קרא עוד >>
  • עיריית רמת גן, נתניה ותל אביב-יפו הצטרפו לערים ברחבי העולם והאירו את בנייני העירייה ומונומנטים מרכזיים בעיר באור ירוק כסמל להמשך מחויבותן להסכם פריז

    קרא עוד >>
  • לרשימת החדשות המלאה >