רקע

ועידת האקלים העולמית (COP27) התקיימה בשארם-א'-שייח', ב-18-7 בנובמבר 2022.

בוועידה התכנסו כל 197 המדינות החברות בהסכם האקלים העולמי (הסכם פריז) במאמץ להגיע להסכם חדש ולהגביל את התחממות כדה"א ל-1.5 מעלות לכל היותר, זאת לאחר שהניסיונות להגיע להסכם כזה בשנה שעברה לא צלחו.

השנה השתתפו במשלחת מספר שיא של ישראלים - כמה מאות משתתפים.

השתתפותה של ממשלת ישראל והמשלחת הרשמית הישראלית בוועידה הובלה ע"י משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, בשיתוף מלא עם חמישה משרדים נוספים (אנרגיה, כלכלה,  מדע וטכנולוגיה, תחבורה וחינוך). 

לראשונה השתתפה בוועידת האקלים "משלחת" של נציגים מערים ורשויות מקומיות בישראל - מטעם הערים החברות במיזמי האקלים והסביבה של פורום ה-15 השתתפו כ-20 נציגים, מהעיריות הבאות: ת"א-יפו, ר"ג, הרצליה, כפ"ס, אילת, ירושלים והיחידה הסביבתית בשרון.

ארבעה ראשי רשויות השתתפו בוועידה: ראש עיריית כפר סבא - רפי סער, ראש המועצה המקומית רמת ישי - עופר בן אליעזר, ראש המועצה האזורית ברנר - דורון שידלוב, וראש המועצה האזורית חבל אילות – ד"ר חנן גינת. 

כמו כן השתתפו מנכ"ל פורום ה-15 ומנכ"ל מרכז השלטון המקומי, וכן נציגים מקצועיים מפורום ה-15, מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי.

 

תוצאות הועידה:

ועידת האקלים בשארם הציבה לעצמה שתי מטרות עיקריות:

  1. "מיטיגציה" - השגת התקדמות משמעותית במחויבות של המדינות המזהמות ביותר להפחית פליטות, בדגש על התחייבות חד-משמעית להפסקת השימוש בפחם ודלקים פוסיליים באופן הדרגתי. בהסכם שהושג בקופ26 (ועידת גלזגו שהתקיימה בשנה שעברה) הוחלט על הפחתה הדרגתית, אבל לא הוסכם על יעד סופי משותף של הפסקת השימוש לגמרי. רבים תלו תקוות גבוהות כי ועידת שארם תצליח להביא את הצדדים להסכמה זו. 
  2. "אדפטציה" - מתן מענה בטווח המיידי והארוך למדינות שנפגעו ושצפויות להיפגע במידה הרבה ביותר משינויי האקלים ומהטלת המגבלות על פיקוח, זאת באמצעות הקמת קרן פיצויי אקלים - שתשמש לפיצוי או מימון היערכות במדינות הפגיעות (מה שידוע בז׳רגון של אמנת האקלים כ ״loss and damage״). 

לאחר שבועיים של קיפאון, דווקא ביומה האחרון של הועידה נרשמה התקדמות במגעים, ולאור זאת אף הודיעה נשיאות הועידה על הארכת הועידה ב-36 שעות והשיחות המשיכו אל תוך הלילה. האיחוד האירופי אף התנה את הסכמתו להתקדם בנושאים האחרים, בהשגת ההסכמות על נושא יעדי פליטות שיגבילו את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלסיוס - שמדענים מעריכים כנקודת האל-חזור (כשבינתיים אנחנו כבר ב-1.1!). הסכמתה של ארצות הברית הושגה (וזאת בזמן שמוביל המו״מ מצד ארה״ב, ג'ון קרי אף נכנס לבידוד לאחר שאובחן כחיובי לקורונה אחרי מספר הופעות צפופות במיוחד בוועידה), אולם האיחוד האירופי ונציגי האו"ם לא הצליחו לפרוץ את התנגדותה של קבוצת "המדינות המתפתחות" (בהובלתה של סין).

כך שעל אף הארכת הזמן וה"דיל" שהציג האיחוד האירופי, ועידת האקלים ננעלה בשעות המוקדמות של יום ראשון בבוקר, ה-20 בנובמבר, ללא הבשורה המיוחלת להשיג התחייבות ליעד ברור להפסקה כוללת (הדרגתית) של השימוש בדלקים מאובנים וללא התחייבות חד משמעית להגבלת העלייה בטמפ' ל-1.5 מעלות. המסמך המסכם של הועידה כולל ניסוחים מאוד כלליים בסגנון "הכרה בחשיבות הגבלת העלייה בטמפ' ל-1.5".

לעומת זאת, לגבי קרן הפיצויים, השינוי בעמדת האיחוד האירופי הצליח להביא לפריצת דרך ולהסכמה עקרונית בין הצדדים - תוצאה שנחשבת להישג גדול למדינות ה-G7, איגוד פוליטי בין-ממשלתי של דמוקרטיות מתועשות. עם זאת, גם בעניין זה, הדרך אינה סוגה בשושנים - המתווה ליישום ההחלטה עדיין לא ברור, והדיונים עליו יימשכו לקראת הועידה הבאה. מי ישלם? מי יזכה לפיצוי? האם סין תיקח בתשלום? האם היא גם תוכר כמדינה שזכאית לקבל פיצוי מהקרן? מה יהיה המנגנון?

 

לקריאת העדכון של נשיאות הועידה על נעילת הועידה לחצו כאן.

ניתן גם לעיין בנאום נעילת הועידה של מזכ"ל האו"ם גוטרס.

ניתן לצפות במושב הסיכום של הועידה (במהלכו נשמעו התייחסויות וביקורות מנציגי מדינות וארגונים בינלאומיים) בקישור כאן.

ניתן לעיין במסמך המסכם של הועידה - "תכנית היישום" של הועידה בקישור כאן.

ניתן לעיין במסמך על קרן הפיצויים בקישור כאן.

ניתן לקרוא בהרחבה על אמנת שינויי האקלים באתר המשרד להגנת הסביבה בקישור כאן.

לקריאת כתבה מסכמת של כתבת הארץ, לי ירון, אשר שהתה בוועידה לכל אורכה לחצו כאן.

 

תוכן:

הועידה התנהלה, כתמיד בשני מתחמים – המתחם הכחול בו מתקיימים האירועים הרשמיים והמתחם הירוק המוקדש לאירועים של החברה האזרחית. בנוסף, פעל מתחם שלישי שהתמקד בחדשנות וטכנולוגיה -  Innovation Hub.

במתחם הכחול פעלו מספר מסלולים:

  • המסלול הבכיר – בהשתתפות ראשי מדינות ושרים – מתקיים ב2-3 ימים הראשונים של הועידה.
  • המסלול הדיפלומטי – ליבת הועידה הכוללת את המו"מ על פרטי ההסכם המעודכן / חדש וכן הסכמי צד נוספים, למשל בשנה שעברה נחתם הסכם על צמצום הפגיעה ביערות . חלק מהדיונים פתוחים להצטרפות משקיפים וחברי משלחת רשמיים וחלק סגורים.
  • מושבים רשמיים – אירועים גדולים המתקיימים במספר מוגבל של אולמות גדולים. הכניסה על בסיס מקום פנוי. בתקופת הקורונה הייתה על כך הקפדה יתירה והרבה אנשים נותרו בחוץ.
  • מתחם הביתנים – במתחם זה פעלו עשרות ביתנים, רובם של מדינות וארגונים בינלאומיים. במסגרת זו פעל השנה (לראשונה מאז ועידת פריז ב-2015!) ביתן ישראלי.

לחצו כאן לרשימת הביתנים באזור הכחול.


הביתן הישראלי:

בביתן הישראלי התארחו כ-30 מושבים (פחות ממדינות אחרות מאחר שהיה סגור גם במהלך מרבית שישי ומרבית השבת). רשימת המושבים שהתקיימו בביתן נסגרה ואושרה ע"י ועדה בינמשרדית בה חברים שבעת המשרדים המובילים, שגם נשאו בעלויות הגבוהות של האופרציה של הקמת ותפעול הביתן במשך כל ימי הועידה.

לחצו כאן לעיון ברשימת האירועים בביתן הישראלי.

 

פורום ה-15 לקח חלק בייזום והובלה של אירוע מרכזי בביתן הישראלי – מושב ייעודי בנושא מדיניות אקלים עירונית והיערכות למשבר האקלים ברמה המקומית בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי ומיזם האקלים של אוניברסיטת ת"א, ובהנחייתו של מנכ"ל פורום ה-15, עו"ד איתן אטיה.

במהלך האירוע התקיימו הרצאות של 3 מומחים בין לאומיים. המשתתפים שמעו את פרופ' וויליאם סולקי מה- UCCRN (רשת המחקר לשינויי אקלים עירוניים) ופרופ' רובין לאצ'נקו, מנהלת שותפה של מכון האקלים של אוניברסיטת רטגרס בניו ג׳רזי ויו"ר משותפת של הפאנל לשינויי אקלים של ניו יורק (NPCC). פרופ' סולקי ופרופ' לאצ'נקו מובילים יחד עם אנשי אקדמיה נוספים את חזית המחקר בתחום החוסן העירוני ויושבים בצוותי העבודה של דו"חות המיועדים לספק מידע למקבלי ההחלטות ברמה העירונית והגלובלית. בהמשך דיבר גם סטיוארט סרקוזי-בונסי אשר משמש כמנהל הגלובלי של תחום מדיניות והשקעות ברשת הערים החסונות (Resilient Cities Network).

המושב כלל גם פאנלים מקצועיים, הראשון בהנחייתה של ד"ר אורלי רונן מבי"ס פורטר ללימודי הסביבה באונ' ת"א ומיזם האקלים של אוניברסיטת תל אביב, ובהשתתפותן של ד"ר נטע ליפמן, סמנכ״לית בכירה במשרד להגנת הסביבה, ועו"ד תמי גנות, סמנכ״ל ארגון "אדם טבע ודין". פאנל נוסף הונחה על ידי אופיר פינס פז, ראש המכון לשלטון מקומי באונ' תל אביב, ונערך במעמד ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, ראש המועצה המקומית רמת ישי, עופר בן-אליעזר, מנהלת אגף האסטרטגיה של עיריית תל אביב-יפו,  חגית נעלי-יוסף,  ומנהלת מחלקת סביבה אקלים ותכנון בפורום ה-15, מאיה קרבטרי. אנשי המקצוע המובילים את תחום מדיניות האקלים המקומית בישראל הציגו דוגמאות לעשייה ודנו באתגרים ובהזדמנויות שמזמנת בניית חוסן אקלימי בעיר.

את המושב סיכם מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג שהציג דוגמאות מובילות לפעילות הרשויות המקומיות בתחום היערכות למשבר האקלים, לרבות מניעת שיטפונות, פתרונות להשבת מים ועוד.

לצפייה בהקלטת המושב לחצו כאן.

אירוע נוסף ביוזמת יוזמת האקלים של אונ' ת"א ופורום ה-15, בשיתוף עם פורום רשויות החוף התקיים בביתן הים התיכון ועסק באתגרי האדפטציה של רשויות חופיות, בהנחייתה של ד"ר אורלי רונן. במסגרת הפאנל השתתפו בין היתר נציגת עיריית כפר סבא – תמי קצבורג-נבנצל, מנהלת אגף חדשנות וקיימות, ונציג עיריית תל-אביב–יפו ד"ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון  בר-קיימא ואנרגיה, שהציגו את הפעילות העירונית בנושא אדטפציה וניהול נגר. לעיון בפרטי המושב לחצו כאן.

עיריית אילת הובילה יחד עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי מושב אשר עסק בתפקידן של הרשויות המקומיות בקידום אנרגיה מקיימת והיערכות למשבר האקלים, בהנחייתה של ד"ר אורלי רונן. במושב השתתפו בין היתר ראש עיריית אילת אלי לנקרי, מנהל היחידה הסביבתית אילת-אילות אסף אדמון, מנהלת אגף אנרגיה מקיימת במשרד אנרגיה אדר' אוריאל בבצ'יק, ומשתתפים נוספים. לצפייה בהקלטת המושב לחצו כאן.

כמו כן, השתתפה נציגת עיריית ירושלים – מירי רייס, מנהלת מערך הסביבה בעירייה, במושב בנושא שיקום מערכות אקולוגיות בעידן של שינויים גלובליים, שהובל על-ידי תמר רביב הממונה על נושא  המגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה,  שנערך אף הוא בביתן הישראלי.

במושב נוסף שנערך בביתן הישראלי ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, בהובלתה של המדענית הראשית של המשרד, ד"ר נגה קורנפלד, שעסק בנושא מיפוי סיכונים ופגיעות אקלימית, השתתפה גם מאיה קרבטרי, נציגת פורום ה-15, אשר הציגה את הצורך של עיריות במידע אקלימי מהימן ומקומי לצורך קבלת החלטות ותיעדוף הפעילות העירונית, בדגש על תחום האדפטציה. לצפייה בהקלטת המושב לחצו כאן.

 

נושאי עירוניות ושלטון מקומי בוועידה:

נושאי העירוניות והשלטון המקומי קיבלו דגש רב במסגרת הועידה. על אף שהשנה הנשיאות לא הקצתה יום רשמי "תמתי" לנושא זה, הארגונים והגורמים הרבים שפעלו בוועידה הובילו תכנים רבים ומספר יוזמות.

היוזמה המרכזית שהושקה בוועידה הייתה SURGe –  ראשי תיבות של המילים -  Sustainable Urban Resilience for the next Generation, זוהי יוזמה של נשיאות הועידה בהובלת סוכנות האקלים של האו"ם, UNFCCC, בשיתוף עם UN-Habitat וארגון ICLEI, שאומצה על ידי מעל ל-100 שותפים בינלאומיים. מטרתה היא לקדם פעילות מקומית ועירונית למען האקלים באמצעות עידוד של ניהול עירוני מוכוון אקלים ועירוב של בעלי עניין בפעולות האקלים.  

היוזמה מתבססת על יוזמות קיימות וממנפת אותן, נקשרת להתחייבויות קודמות של ערים וממשלות ומספקת מסגרת פעולה הוליסטית להשגת ערים מקיימות וחסונות. היוזמה הושקה במסגרת הועידה, באירוע שהתקיים ב-17.11. קישור למסמך המידע בנוגע ליוזמת SURGe.

היוזמה מבקשת להתמודד עם 5 חסמים עיקריים העומדים בפני ערים בבואן לעסוק בפעולות אקלים: צורך בשת"פ משמעותי עם השלטון המרכזי; חסם כלכלי-מימוני; מחסור בכוח אדם מקצועי ומשאבים נוספים; גישה מוגבלת לטכנולוגיות ופתרונות חדשניים; אי-שוויון בין ערים ומדינות בעולם - האוכלוסיות שפגיעות ביותר לנזקי האקלים הן, על פי רוב, אלה שתורמות במידה המועטה ביותר להתגברותם.

היוזמה עוסקת ב-5 ערוצי פעולה: בנייה ודיור, אנרגיה בעיר, פסולת וצריכה בעיר, ניידות בעיר וניהול מים עירוני. לכל אחד מערוצי הפעולה תוקם קבוצת עבודה והוגדרו תתי מטרות אותן יקדמו הקבוצות. צוות היגוי שיכלול את ראשי הקבוצות ונציגים של האו"ם ילווה את הפעילות. 

בנוסף ליוזמה זו, התקיימו אירועים רבים שעסקו בזווית המקומית של משבר האקלים ותפקידן של הערים והשלטון מקומי בהיערכות אליו:

  • הוקם ביתן ייעודי לנושא בנייה מופחתת פליטות. במסגרת אירוע שהתקיים בביתן ב-17.11 הוצגו ממצאים מדו"ח שנתי המציג את תמונת המצב של סקטור הבנייה בראייה עולמית ותרומתו לפליטות גזי חממה. הדו"ח מופק על ידי גוף של האו"ם העוסק בנושא ונקרא Global alliance for building and Construction. הדו"ח שבוחן את תרומתם של מבנים ותהליכי בנייה למשבר האקלים, הצביע על כך שפליטות גזי החממה מתחום הבנייה גדלו ב-5% בממוצע ביחס לרמה שהייתה ב-2020 (בחישוב כלל עולמי) – מדד זה מתייחס לצריכת האנרגיה של המבנה במהלך "חייו" (קרי ללא חישוב פליטות הפחמן הכרוכות בתהליך ייצור חומרי הבנייה ובתהליך הבנייה עצמו). לעיון במידע זה וברשימת האירועים שהתקיימו בביתן זה לחצו כאן. נציג עיריית תל-אביב יפו, בעז קידר, השתתף במושב שהתקיים בביתן זה שהתמקד בנושא "פעולות להתמודד חום עירוני", ביוזמת התכנית הסביבתית של האו"ם  (UNEP) וארגונים נוספים.
  • גם השנה הוקם ביתן מיוחד של יוזמת הLGMA (Local Governments and Municipal Authorities), שמאגדת את הארגונים והיוזמות שעוסקים בקידום אקלים בערים ואזורים, ומייצגת אותם במסגרת תהליך והסכם האקלים הבינלאומי. עם הזמן התמסד הנוהג שהעיר המארחת של הועידה הקודמת "מובילה" את הביתן בשנה הבאה - ובמקרה זה העיר גלזגו הובילה את הביתן ו"העבירה את הלפיד" לשארם א'-שייח. במסגרת הביתן התקיימו עדכונים יומיים בנוגע למו"מ העולמי ע"י נציגי הLGMA המשתתפים בשיחות. כמו כן, התקיים מגוון רחב של אירועים בנושאים שונים - הן רוחביים והן על בסיס גיאוגרפי, בדגש רב על אפריקה (היבשת המארחת של הועידה). ניתן לצפות ברוב האירועים באתר של הLGMAלעיון באתר היוזמה לחצו כאן

לרשימה המלאה של מושבים ואירועים בביתן LGMA לחצו כאן.

לקריאת סקירת עיקרי הועידה מנקודת המבט של ה-LGMA ושל התהליך שבין COP26 לCOP27 לחצו כאן.

 

ראו לדוגמא מספר אירועים מעניינים שהתקיימו במסגרת הביתן:

  • אירוע שעסק בתחבורה מקיימת:

Towards meaningful investment in public transport, walking and cycling - SLOCAT Transport Day at COP27

  • אירוע שעסק בהזדמנויות לקדם כלכלת "מימן" ברמה האזורית:

Regions and the hydrogen economy

  • אירוע שעסק בשיתוף "פרקטיקות" מצטיינות (best practices) מערים בארה"ב המובילות במימון ויישום מדיניות אקלים לאומית - ברמה המקומית:

United States Best Practices in Funding Multilevel Action: Lessons from U.S. Local Leaders Implementing National Climate Legislation

  • השקת מערכת מעקב ודיווח בנושא נגישות לחשמל ועוני אנרגטי:

Cities stepping up to the energy crisis: Launching the energy access and poverty pillar of the GCoM common reporting Framework