סיור טבע עירוני בנתניה - היבטים תכנוניים בשימור טבע עירוני
סיור בנושא "היבטים תכנוניים בשימור וטיפוח טבע עירוני בנתניה" –
פורום ה-15 ועיריית נתניה
11 במאי 2026
בתאריך 11.5.26 קיימנו סיור נוסף בסדרת סיורי "טבע עירוני" של פורום ה-15. הסיור התקיים באירוחו ובהובלתו המקצועית של צוות האגף לאיכות הסביבה בעיריית נתניה.
הסיור התמקד באתגר המורכב של שימור שטחי טבע פתוחים בלב מרחב עירוני אינטנסיבי ומתפתח. לאורך היום, בחנו כיצד ניתן להשתמש בכלים תכנוניים ובפתרונות יצירתיים כדי לשמר ולטפח שטחי טבע בעיר, על רקע מגמות הפיתוח המואץ של שכונות מגורים, באופן שמשפר את רווחת התושבים והמגוון הביולוגי גם יחד.
במהלך הסיור ראינו דוגמאות לאופן שבו עיריית נתניה פיתחה פתרונות יצירתיים לשימור פנינות טבע על מנת לאפשר לתושבי העיר ליהנות משטחי טבע מגוונים – קרוב לבית, תוך צמצום הפגיעה בערכי הטבע והמגוון הביולוגי.
בסיור השתתפו נציגי עיריות הפורום ורשויות מקומיות נוספות, לצד נציגי משרדי ממשלה, גופי תכנון וגופים מקצועיים נוספים העוסקים בשמירת טבע.
הסיור הונחה ולווה על-ידי צוות האגף לאיכות הסביבה בעיריית נתניה – נורית מירון, מנהלת אגף איכות הסביבה ודור קשת, האקולוג העירוני. לסיור הצטרפו נציגים נוספים מצוותי העירייה, ובכלל זה פקיד היערות העירוני, זיו עזורה.
פארק אגם החורף:
פארק אגם החורף הממוקם בדרום נתניה, משתרע על שטח של כ- 350 דונם, מתוכם כ- 120 דונם של בריכת חורף. שטח הפארק מחולק לארבעה אזורים: א. אזור הפארק הפעיל – שטח בפיתוח אינטנסיבי. שטח מגונן, המספק שירותי פנאי ונופש; ב. אזור חייץ - שטח בפיתוח אקסטנסיבי; ג. אזור לח – אזור מוגן מפיתוח בו שוקמה בריכת חורף טבעית עם צמחייה מקומית, ד. בית גידול חולי המדמה את בית הגידול הטבעי ששלט באזור לפני הפיתוח העירוני.
השטח של בריכת החורף הוא אגן הניקוז הטבעי של האזור. עם הפיתוח העירוני והבנייה של שכונות מגורים סביב הבריכה, הוסט הנגר אל הים, פעולה שגרמה להתייבשות הבריכה. לאור התייבשות הבריכה, החל ניסיון להמיר את שטחה בשטחי מגורים נוספים, פעולה שגרמה למחאה ציבורית ענפה שהובילה לשימור ושיקום הבריכה במסגרת תב"ע ייעודית משנת 2005 המגדירה את שטח הבריכה כאתר טבע עירוני לשימור. כאשר הוחלט לשקם את השטח, הוא חזר לשמש כאזור לאיגום מים וכיום המים זורמים לאגם המשוקם. בעלי השטח פוצו והשטח היום הוא של העירייה.
ככלל, ניהול אתרי הטבע בעיר מתנהל בהתאם לתוכנית עבודה סדורה ומתוקצבת, הכוללת מרכיב משמעותי של ניטור תקופתי המבוצע בעזרת סוקר ייעודי. באגם החורף מתבצע ניטור – החל ממועד מילויה ועד סוף החורף. בשטח הבריכה מבוצעים סקרי עופות וצמחיה ונצפו בהם על ידי מצלמות שביל גם מיני יונקים.
ניהול העצים בשטחי הטבע ובעיר בכלל – בנושא זה מתקיים שיתוף פעולה מלא בין האקולוג העירוני לפקיד היערות העירוני. בין היתר, פעלו להעתקת עצים מאזורים שונים בעיר אל אזור אגף החורף. בשטח נותרו אקליפטוסים מתקופת המנדט הבריטי. על אף שאינם מין מקומי, הם נחשבים לעצי מורשת ולכן העירייה לא מדללת אותם, ואולם היא פועלת לשם מניעת התרבותם.
איזון בין שימור חזות ורציפות השטח הטבעי אל מול היבטי בטיחות (גידור, שילוט) – השטח הלח מרוחק יחסית מהאזור האינטנסיבי ובין שני האזורים הללו מפריד אזור חי. בפועל, הניסיון מראה שהמבקרים לא נכנסים למים.
מעבר אקולוגי מתחת למיסעה (דרך בן גוריון) בין פארק אגם החורף לבין שמורת האירוסים:
מבריכת החורף המשכנו, דרך שבילי ההליכה בפארק, אל בית הגידול החולי שבפארק. שטח זה, מדמה את בית הגידול החולי שבעבר שלט באזור. לאחר הליכה קצרה בבית הגידול החולי, הגענו לפתח המזרחי של מעבר בע"ח תת-קרקעי, העובר מתחת לדרך בן גוריון. מעבר זה הוקם בשנת 2018 מתוך ההבנה שסלילת דרך בן גוריון גרמה לקיטוע בתי הגידול הטבעיים שבאזור. לאחר בחינת מספר חלופות, הוחלט על הקמת מעבר זה, בביצוע העירייה ובמימון של הקרן לשמירה על שטחים פתוחים. המעבר מחבר בין פארק אגם החורף לשמורת האירוסים, אורכו כ-90 מטרים, רוחבו כ-2 מטרים וגובהו כ-1.5 מטר.
לאחר הקמת המעבר, החלה העירייה בביצוע ניטור שוטף, אשר מצביע על כך שהפתרון הצליח מעבר לציפיות. מגוון רחב של בעלי חיים נצפו במעבר – בהם יונקים קטנים, נחשים, צבים, לטאות, קרפדות וצפרדעים.
המעבר מגודר בגדר מוגבהת מהקרקע, שמאפשרת מעבר של בעלי חיים אך מונעת מעבר של בני אדם. על מנת שהמעבר ידמה את בתי הגידול שהוא מקשר ביניהם, הקרקעית מכוסה בחול והתקרה מוארת לאורך שעות היממה באמצעות תאורה עם שעון אסטרונומי, המתאימה את גוון ההארה לתאורה החיצונית. בתחילת הדרך הותקנו במעבר גם מצלמות, שסייעו לניטור, אך לדברי העירייה, כיום, לאחר שהוכחה האפקטיביות של הפתרון, כבר יש בהן פחות צורך, וניתן לחסוך בעלויות הכרוכות בתחזוקה ומעקב.
צוין כי שילוב בחינה אקולוגית ופתרונות בשלבים מוקדמים של התכנון יכולה לאפשר חסכון משמעותי מאוד בעלויות, מרחיבה באופן משמעותי את ההיצע והאפקטיביות של הפתרונות ויכולה לתרום באופן משמעותי לאיכות התכנונית ולאיכות האקולוגית.
"שירת מרים" - שכונה מתוכננת:
עלינו על גשר הולכי הרגל המחבר בין שני צידי דרך בן גוריון, לצורך תצפית עילית על השטח המיועד להקמת שכונת שירת מרים, שתכלול מגורים ומלונאות. בשטח זה פעל במשך עשרות שנים אתר פסולת, שנסגר בשנות התשעים המאוחרות. על-מנת להקים את השכונה, מבוצע בשנים האחרונות פרויקט משמעותי של ניקוי ושיקום של הקרקע, שזוהמה בשנות פעילות המזבלה.
שצ"פ (שמורת) האירוסים:
עם הירידה מהגשר, נכנסנו לשטח טבעי- "שצ"פ האירוסים", המוכר יותר בתור- "שמורת האירוסים". במקור, השטח יועד לפיתוח, במסגרת רצף הפיתוח העירוני, ואולם מתוך הכרה בייחודיות וברגישות האקולוגית של השטח, הוא הוכרז כאתר טבע עירוני על-ידי עיריית נתניה, והוגדר כ"שצ"פ עם הוראות שימור" בתכנון הסטטוטורי. הגדרת השטח כשטח טבעי לשימור, אפשרה לעירייה לתת הנחיות אקולוגיות בשטח זה, כמו למשל צמצום זיהום אור, מניעת שתילה של מינים פולשים, סקרי טבע לפני פיתוח והנחיות המתייחסות לשכונה הסמוכה, שכונת "עיר ימים" ולפרויקטים עירוניים נוספים, המשיקים לשטח הטבעי, הסוגיות המרכזיות שלמדנו עליהן בחלק זה היו חשיבות הגנה סטטוטורית קשיחה על השטח והצורך בניהול אקולוגי שוטף הנדרש לשמירה על ערכי הטבע הייחודיים במקום.
צעדנו בשמורה, שמהווה גם מקטע משביל ישראל. ושמענו מדור על הרציונל לפיתוח השונה של השטח הזה לעומת אזור פארק אגם החורף. פארק אגם החורף מיועד לשהייה ולכן הוא ברמת פיתוח אינטנסיבית עם אלמנטים כמו ספסלים, פחי אשפה, מתקני משחק, בית קפה וכו'. לעומת זאת, השטח של שמורת האירוסים מיועד רק למעבר, שכן מעוניינים לשמור עליו במצבו הטבעי ושייראה פחות "מנוהל". ולכן רמת הפיתוח שלו אקסטנסיבית, עם מעט ספסלים קטנים, ללא דרך סלולה וללא אפשרות לכניסת כלי רכב. קיימים בשטח שבילים בהם מעוניינים להוביל את הציבור ונערכות בו הדרכות במסגרת פעילות לחינוך סביבתי שהעירייה מקדמת.
נשאל כיצד מבוצע פיקוח לצורך שמירה על השמורה. נאמר שזו לא שמורת טבע מוכרזת ולכן הפיקוח הוא עירוני בלבד ואתרי הטבע פחות בסדרי העדיפות של הפקחים, אך הם כן עוברים הדרכות וחידוד נהלים בנושא ובעונת הפריחה העירייה מתגברת את הפיקוח בשטח כדי לשמור על הסדר ועל ערכי הטבע באתר. נורית ציינה כי רוב האנשים פועלים על פי ההנחיות בשטח.
מצוק הכורכר ותצפית על עיר ימים:
ערכנו תצפית ממצוק הכורכר לכיוון דרום ושמענו על התכנון המפורט שנועד להבטיח את המשך קיומו של המסדרון האקולוגי המחבר בין שמורת האירוסים לבין שמורת פולג, תוך דגש על צרכי חיות הבר ושמירה על אתרי הטלה של צבי ים. קטע זה הינו גם מקטע החוף היחיד בנתניה ללא מצוק, מה שמאפשר מיקום של חוף ים ופיתוח תיירותי. מדובר באתגר גדול עבור תכנון המסדרון האקולוגי. נורית הסבירה כיצד שולב המסדרון האקולוגי בתכנון שכונת עיר ימים והפיתוח התיירותי במקום בעזרת הפרדה מפלסית של גשרים, באופן שיאפשר להולכי הרגל לעבור בקלות אל חוף הים, תוך שמירה על שטח לרווחת בעלי החיים.
התכנסות ב"בית המשמעות" – למידת עומק ודילמות תכנוניות:
לאחר הסיור בשטח, התכנסנו ב"בית המשמעות" להפוגה נחוצה מהשמש וארוחת צהרים.
שמענו ממנהלת בית המשמעות, נאוה תמיר, על הפעילות הקהילתית והערכית המתקיימת במקום, שהוקם בהשראת מיזם שראש מינהל אזרחים ותיקים בעירייה נחשפה אליו בסיור מקצועי בסקנדינביה ופעלה להקימו בהתאמה לישראל, על ידי מנהל הרווחה והביטחון החברתי בעיריית נתניה. המקום מופעל על ידי אזרחים ותיקים ולמענם ומהווה מרחב למגוון יוזמות ופעילויות חברתיות.
בבית המשמעות נורית חיברה את המראות מהשטח לראייה התכנונית הרחבה של העירייה באמצעות מצגת המפרטת על כל שטח בו ביקרנו ושיתפה אותנו בתובנות שסייעו לנו להבין את "מאחורי הקלעים" של הפתרונות התכנוניים שאומצו בכל שטח, ולהיחשף לדילמות המורכבות שבין פיתוח שכונות מגורים ותיירות (מלונאות) לבין שימור נכסי טבע.
לצפייה במצגת עם ההסברים על שטחי הטבע בעיר נתניה לחצו כאן.
לאחר הרצאתה של נורית, ציינה עדית, סגנית מתכננת מחוז מרכז במינהל התכנון, שרשויות מקומיות רבות מעדכנות תוכניות מיתאר כוללניות וחידדה את חשיבותו של סקר טבע עירוני כבסיס מידע על אזורי טבע עירוני שחשוב לספק להם הגנה מפורשת בתוכנית, בעזרת הוראות מתאימות. היא ממליצה שלא להשאיר אותם בייעוד כ"שטח פתוח"/שצ"פ בתוכנית הכוללנית. המסר שהעבירה הוא שבמחוזות יודעים לדאוג לאותם אזורי טבע, אך חשוב שיוצפו להם, ויאפשרו למחוז לעשות את העבודה בשביל העירייה. יש כתובת במחוז לכך ותמיד אפשר לפנות גם אליה כדי לקדם זאת.
שכונת גרינטל (מחשופי כורכר לשימור בלב שכונת גרינטל שבהקמה):
לסיום היום ביקרנו ב"הרי גרינטל" – החלק הצפוני של רכס הכורכר, שם מוקמת בימים אלה שכונה חדשה. בזכות המצוקים החשופים של סלעי הכורכר נשמרו לאורך השנים ערכי טבע שהוחלט לשמרם בתהליכי הפיתוח של השכונה. בשטח ראינו את המודל המשלב שצ"פ אינטנסיבי לצד שצ"פ אקסטנסיבי השומר על אופי הרכס.
נורית הסבירה לנו כי בשלב התכנון נבחן איך בדיוק למקם ולתחום את השצ"פ, כך שיכלול את מרבית הממצאים האקולוגיים ואיך מבטיחים את שימור השטח בעזרת התייחסות לכך בתקנון ובתשריט התכנית. למשל, ההיתרים מגיעים לאגף איכות סביבה ומחייבים התייחסות אקולוג כתנאי בשלבי התכנון כמו עוד תנאים נוספים. נשאלה השאלה איך שומרים על מחשופי הכורכר והצמחייה במהלך שלבי העבודה. נורית ענתה שיש פיקוח של האקולוג העירוני בשטח ואם יש שטח שנפגע עושים מאמצים לשיקום שלו.
סיימנו את הסיור בבית הספר היסודי "יונתן" השוכן בצמוד להרי גרינטל. בית הספר מדגים כיצד אתרי הטבע העירוניים הופכים לכלי חינוכי ולחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומהזהות של הקהילה המקומית. שמענו מהצוות החינוכי על שילוב הטבע העירוני בתכנית הלימודים בבית הספר ומחוצה לו ועל המעורבות הפעילה של התלמידים בתהליך התכנון והשימור של "הרי גרינטל". התהליך החל עוד בשנת 2019 במסגרת תוכנית "מפיתוח לטיפוח". המנהיגות הירוקה של בית הספר אימצה את גבעת הכורכר כשטח מחקר במסגרת התוכנית. צוין שהמורים שרצו קיבלו מאגף איכות סביבה מעטפת ליווי והדרכה של "הרשת הירוקה".
ראינו כי לקהילה יש חשיבות גדולה עבור הגנה על שטחי טבע בעיר ונדרש שיתוף פעולה עם יחידות שונות מהעירייה על מנת להצליח בתהליך.
כמה מהדגשים המקצועיים המרכזיים שעלו בסיור:
- התייחסות אקולוגית בשלבי התכנון המוקדם: התייחסות לטבע ומגוון הביולוגי מוקדם ככל הניתן בשלבי התכנון הראשוניים היא קריטית הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית, כי היא מאפשרת בחירה ויישום מתוך מגוון רחב של פתרונות יצירתיים ומיטביים שממזערים את הפגיעה הן בטבע והן בתכנון עצמו. כשזה קורה מוקדם, הטבע הופך להזדמנות ולא למגבלה.
- עיגון סטטוטורי: כדי להבטיח את קיומם של אתרי טבע בטווח הארוך, חובה לעגן אותם באופן סטטוטורי בתכניות המתאר ובתכניות המפורטות, תוך הגדרת שימושים והגנות ברורות. בהקשר זה גם דוברה בסיור דילמת ההגדרה של שמורת טבע סטטוטורית- אם אתר יוגדר כשמורת טבע, יהיה לזה אמנם עיגון סטטוטורי חזק יותר, אך לא בטוח שלעירייה יש אינטרס שינהל אותה גוף חיצוני.
- יצירתיות אל מול מורכבות: התרשמנו מאוד מהאופן שבו עיריית נתניה הצליחה למצוא פתרונות יצירתיים למצבים תכנוניים מורכבים במיוחד, תוך גילוי גמישות ומחשבה מחוץ לקופסה כדי לשמר ערכי טבע לצד מענה לצורכי העיר המתפתחת.
- ניהול ותחזוקה ככלי תכנוני: ראינו איך תכנון נכון חייב לקחת בחשבון גם את 'היום שאחרי' דרך הקצאת משאבים לניהול אקולוגי וממשק מול הציבור, שהם אלה שהופכים את הטבע לחלק חי ומתפקד בעיר. לצד חשיבות ההגדרות של ייעודי השטחים בהוראות התכנון ובנספחים המלווים, ניתן לכלול הנחיות גם לשלב התפעול. למשל, חיוב הקמת וועדת היגוי, ניטור, שילוב אקולוג ועוד.
- שיתוף פעולה רב מגזרי: ביקרנו בשני מוסדות קהילה וחינוך בעיר וראינו את השיח בשטח בין אנשי התכנון והסביבה לבין אנשי החינוך והקהילה. למדנו ששימור טבע עירוני דורש מבט הוליסטי והוא מייצר חוסן קהילתי וחיבור עמוק של התושבים למקום מגוריהם. בנוסף, יחידה סביבתית עירונית שעובדת היטב בתוכה ועם שאר המחלקות בעירייה מאפשרת מכפילי כוח בקידום הטבע העירוני.
- גמישות מול התעקשות: צריך לדעת איפה להתעקש ואיפה אפשר לוותר כדי להשיג תוצאות רצויות, גם אם לא כל מה שרצינו. בגמישות משיגים חלק שאולי לא היה מושג כלל אז זה עדיף.
- איתור דוגמאות והצלחות קיימות: עוזר לשכנע כאשר יש דוגמאות שהיוו תקדים מהארץ ואם צריך גם מהעולם.
- לחץ ציבורי כגורם מסייע: לפעמים להתארגנות של תושבים יש כוח חזק יותר במאבקים מול קבלנים מאשר לעירייה. ניתן לרתום התארגנויות של תושבים לשמירה על ערכי הטבע.
- גיוס תקציב חיצוני: תפקיד יחידה סביבתית היא בין היתר לגייס תקציבים חיצוניים. כשמביאים כסף מבחוץ, הסבירות שהרשות תשים כסף מבפנים גבוהה יותר.
תודות:
תודה רבה לעיריית נתניה על האירוח המופתי; לנורית מירון, מנהלת האגף לאיכות הסביבה ולדור קשת האקולוג העירוני על בניית סיור מקצועי ומעשיר; וכן לצוות בית המשמעות ובית הספר יונתן.
